פסק-דין בתיק ה"פ 15326-02-11

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

1.         ביום 08.02.11 הגישה המבקשת כנגד המשיב בקשה בדרך של המרצת פתיחה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכונו בהתאם לסעיף 8 לחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה - 1995 (להלן:"החוק"). סעד זמני שנתבקש, לא נענה.

לטענת המבקשת, קיים חשש ממשי כי המשיב יעזוב את הארץ לצמיתות / לתקופה ממושכת וכך יסוכל הליך גביית החוב.

המבקשת ציינה כי נכון למועד הגשת הבקשה חובותיו של המשיב כלפיה עומדים ע"ס של 55,457 ש"ח (בגין 58 תיקים) וכי תלוי ועומד כנגדו תיק הוצאה לפועל ע"ס של 2,635 ש"ח. עוד ציינה המבקשת, כי אין בנמצא נכסים הרשומים ע"ש המשיב, לרבות נכסי מקרקעין, המשיב רשום כעצמאי החל משנת 2006 ומקבל דמי פנסיה החל משנת 1999.

לעניין תדירות יציאתו של המשיב לחו"ל ציינה המבקשת, כי בין השנים 2006 -2009 יצא מן הארץ 12 פעמים. לטענתה, מיצתה היא את ההליכים העומדים לרשותה ועל אף דרישות תשלום והליכי גבייה שבוצעו, לא פרע / הסדיר הוא את חובותיו וכי לא ניתן להבטיח את גביית החוב בדרך של מתן ערובה מתאימה או כל דרך אחרת.

2.         במהלך דיון שהתקיים לפניי ביום 14.07.11 התייצב המשיב והביע נכונותו להגיע להסדר עם המבקשת. המשיב ציין כי במסגרת ההליכים שנקטה נגדו המבקשת, נשלל רישיון הנהיגה שלו וכי נסיעותיו לחו"ל הינן במסגרת עיסוקו כמפתח זנים לירקות. לדבריו, הינו חקלאי עצמאי המגיש חשבוניות על עבודותיו לחברה עימה הוא עובד.

מנגד, ציינה המבקשת כי קיים קושי מעשי לגבש הסדר עם המשיב וישנו חשש כי יציאותיו מהארץ ישמשו להברחת רכושו או לשימוש במקורותיו המועטים להוצאות אחרות.

בסופו של הדיון הוסכם להשהות את ההכרעה על מנת ליתן למשיב אפשרות נוספת להגיע להסדר.

3.         בהמשך לכך ומשנמצא כי הפניית הצדדים לבוא בדברים אינה נושאת פרי, הוגשו סיכומים.

המבקשת בסיכומיה חזרה על הנטען בבקשה והוסיפה כי המשיב הינו אזרח בולגריה ובעל חשבון בנק שם תוך שציינה היא כי נמנע מהגשת מסמכים אודות חשבון הבנק, מועד תחילת עבודתו עם החברה עימה הוא עובד לטענתו ומהצגת דרכונו.

עוד ציינה המבקשת, כי בקשתו של המשיב לביטול קנסות פיגורים והסדר חוב הוגשה באיחור ובסופו של יום סורבה וכי אמינותו התערערה עת מחד טען הוא כי מתן הצו ישלול ממנו להתפרנס כשמאידך הצעתו להסדר לא העידה על יכולת הסדר של אדם עובד.

המשיב ציין בסיכומיו כי המבקשת לא מיצתה את ההליכים כנגד רכושו ובקשתה נועדה אך לשם הפעלת לחץ עליו וכי אין כל חשש שהמשיב יעזוב את הארץ ויבריח נכסיו, שכן מרכז חייו בישראל והינו בעל זכות של בר רשות במשק חקלאי במושב סגולה. עוד ציין המשיב, כי סכום החוב עומד ע"ס של 40,613 ש"ח בלבד, סכום הנמוך מהסכום בגינו ניתן לעתור לבקשה מסוג זה.

4.         ביום 16.11.11 התבקשה עמדת המבקשת לטענת המשיב בסיכומיו כי הבקשה דנן מתייתרת נוכח החלטת המבקשת מיום 07.11.11 בדבר הפחתת קנסות הפיגורים.

בתגובת המבקשת צויין, כי נתגבש אמנם הסדר עם המשיב אולם לעת הזו לא שילם כל סכום ולכן קיים חשש כי ככל שיבוטל צו העיכוב לא יעמוד הוא בהסדר או יפסיק לשלם לאחר תשלומים בודדים. לטענתה, אך בקשה זו היא שגרמה לו לנסות להגיע להסדר עימה.

בשולי תגובתה ציינה היא, כי ככל שתשולם מחצית מקרן החוב כולל הוצאות, יבוטל הצו. 

דיון

5.         סעיף 8 לחוק קובע כדלקמן:

"(א) היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לבית משפט שלום ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.

(ב) בית המשפט לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, ובית המשפט שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת".